אני מאוד אוהב את הקולנוע הקלאסי של הוליווד אבל אל המערבונים עוד לא יצא לי לצלול מספיק. למרות שיש לי סקרנות לז'אנר מילדות רוב הכותרים שמצאתי הרחיקו אותי כי תמיד התמקדו בעולם גברי ומונוטוני עם מלחמות כבוד וגאווה שלא ממש מדברות אלי.
יש נושאים בז'אנר שאני מוצא מעניינים מבסיסם: האדם הקטן מול הטבע הגדול, הקאובוי הבודד שלא נותן לליבו להתמסר, הנסיון להקים עיירת חוק מתפקדת או חיי גלות שלווים מספיק, ההבדלים הקיומיים בסגנון החיים, לבוש וגישה בין נשים וגברים, הבחירה בין חיי גיבור רודף צדק לחיי פושעות חסרי מוסר ובאיזהשהו אופן הנוף והלבוש האיקוניים.
בצורה משעשעת, אלה דווקא לא הנושאים המרכזיים של המערבון הבא, אותו מצאתי מרתק. בעוד אורך רוב הסרטים מזמנו לא חצה את ה-80 דק' הוא כמעט שעתיים אבל מנצל את זמנו ביעילות ותמיד שומר עניין. הנושאים המרכזיים שלו - מיניות, חברות נפש ודמויות מתוסבכות - אינם ממאפייני הבסיס של המערבון, אך הם שזורים נפלא בעלילה ומקבלים פה טיפול כהלכה.
שם הסרט: The Outlaw
ז'אנר: מערבון, דרמה, אקשן
שנה: 1943
צבע: שחור לבן
אורך: 117 דקות
שפה: אנגלית
במאי: Howard Hughes
שחקנים: Jack Buetel
Walter Huston
Jane Russell
Thomas Mitchell (במקרה עושה תפקיד דומה גם ב-Secret of the Incas שהיללתי לפני שתי רשומות)
אל The Outlaw הגעתי בעקבות ג'יין ראסל המרשימה, אותי היא כבשה אף יותר ממרלין מונרו כשכיכבה לצידה ב-Gentlemen Prefer Blonds הבינוני. לפי הפוסטרים נראה שהיא אמורה להיות הסיבה המרכזית גם לכל צופה אחר להגיע אל סרט זה אך בצורה אירונית עם התהוות העלילה הזוג הראשי מתגלה דווקא להיות הומוארוטי.
הפקת הסרט הסתיימה בשנת 41', אך צנזורה, מפיצים מפוחדים ובעיות שיווק הובילו ליציאה מאוחרת לשנת 46'! הסיבות המתוארות הן המראה השופע של ראסל המפתה אך אני לא אופתע אם המצנזרים חשבו על דברים אחרים לגמרי כשאסרו על הקרנתו.
מערכת היחסים ההומוארוטית שבמרכז הסרט מרומזת ברמה מאוד בוטה, החל מדיאלוגים ועד העמדת השחקנים. אחת הסצינות מכילה השוואה בין קניי שני האקדחים שלהם והמיניות משפריצה על הצופה מתוך הסאבטקסט. מערכת היחסים בין הזוג היא כזו של אמון, אהבה והערכה למרות כל המכשולים שעולים בדרך כדי להפיל אותם. יחסית לסרטים עם זוגות הומוארוטיים מרומזים אחרים מאותה תקופה (Rope של היצ'קוק לדוגמא) חשבתי שיש פה ייצוג ממש חיובי שלהם.
הסרט מספר על שני פורעי חוק מפורסמים במיתולוגיה האמריקנית, דוק הולידיי ובילי הנער, והמעללות שלהם ברחבי המדבר כשהם מנסים להתחמק מהשריף פאט גארט. ג'יין ראסל,היא הדמות היחידה מבין הארבעה שאינה מיתוס מערבון ידוע, נכנסת לסרט באיחור אופנתי כשהיא תוקפת את בילי הנער על שרצח את אחיה. ארבעת הדמויות האלה ומערכות היחסים ביניהם מהוות את עמוד השדרה של הסרט הזה.
הנקודה החזקה של הסרט הזה היא התסריט, מתחילתו מאוד קשה לנחש את דרכו וכיצד הוא הולך להסתיים, הסרט מכיל מספר רגעים שמרגישים כמו נקודת שיא וכמעט כל מערכה מקיימת תפנית מסויימת בעלילה. למעשה התסריט הרגיש מתוחכם ומתחכם מספיק כדי להיות מערבון מודרני יותר מאשר מערבון קלאסי.
מערכות היחסים בין הדמויות מורכבות ומרתקות. כמעט כולן הן מערכות יחסים של אהבה (על גבול ההתאהבות) מהולות בשנאה, קנאה או כעס. זה יוצר מצב של דמויות מעט מטורפות, מאוד מלודרמטיות אך מאוד אנושיות שאין לדעת מה יהיה הצעד הבא שלהן.
הדמויות כתובות ממש טוב. קו העלילה אחיד ומהודק והדמויות שנכנסות ויוצאות ממנו בזמנן מפורטות ומנותחות אל מול הצופה. ניתן להבין את כולן וקל לפתח אמפתיה וסימפתיה כלפיהן. דווקא ג'יין ראסל נשארת יחסית אניגמה בשביל הצופה אבל אני מסכים לקבל את זה כדבר שיעניין אותי לחקור הלאה מאשר כדבר שיהרוס לי את חוויית הצפייה.
גם הייצוג הנשי בסרט טוב מאוד לתקופתו, ראסל מרגישה עצמאית, ערמומית ובשליטה על כל מה שקורה לה וברגעים שאולי לא - נותר מקום לפרשנות על סיבות מעשיה. באחת מסצינות האקשן בסרט היא רוכבת על סוס בכוחות עצמה ללא גבר מחובק במושב הקידמי וחשבתי שזה אימאג' מאוד מרשים.
אני רוצה גם לציין לשבח את הפסקול שמרשה לעצמו להשתרע כמעט על כל הסרט וללוות אותו לעיתים כמלווה להתרחשות, לעיתים כנוקט עמדה כלפיה ולעיתים כסאונד אפקטים נלווים. גישה מוזיקאלית זו הרגישה מאוד עקבית לאורך הסרט וגם הלחנים היו ממש מעולים וקליטים ולאחר הצפייה עוד יצאתי לחפש את הפסקול שלו (לא מצאתי).
הסרט שייך ל-Public Domain ונמצא במלואו ביוטוב.
מומלץ אם אהבתם: True Grit של האחים כהן, U Turn של אוליבר סטון ו-Down in the Valley עם אוון רייצ'ל ווד ואדוארד נורטון.
ציון: 72 מתוך 100
