מדוע ולמה עשו זאת??? גיליתי שאין סיבה טובה.
אני לא זוכר את הרגע שאני הכרתי את לאקי לוק לראשונה, אבל בצעירותי יצא לי לראות פרקים מהסדרה וגם לשחק במשחקי המחשב. תמיד דמותו נראתה לי מושכת ומעניינת ואני חושב שהסרט הצליח לתפוס את מה שמצאתי בו, למרות היכרות לא גדולה עם חומר המקור.
שם הסרט: Lucky Luke
שנה: 2009
שפה: צרפתית
במאי: ג'יימס הות'
ז'אנר: מערבון, קומדיה, אקשן
לאקי לוק הוא מערבון צרפתי עם עיצוב מדהים, אווירה מסקרנת ותסריט עמוס, שלפעמים מתמקד בדברים הלא נכונים. למרות שהסרט רק שעה ו-40, הוא מסוג הסרטים הנדיר שאם היו חותכים ממנו סצינות הוא כבר היה עולה ברמה, בלי אפילו צורך להוסיף במקומן.
הגיבור והסטינגז הם כל מה שאפשר לבקש מסרט אקשן עם אוריאנטציה רומנטית, אך תוספות ודיאלוגים מיותרים הוציאו ממנו את ההנאה הבסיסית לאוהבי הז'אנר. העומס והקשב שהוא דורש מן הצופה לעיתים מייחד את הסרט ונותן לו תחושה של סרט אקשן שדורש קצת יותר מהממוצע אך התוצאה הסופית לא שווה את זה, והסרט היה טוב יותר נקי יותר.
דבר אחר שהסרט מתייחד בו אך מצליח בו בהצטיינות, הוא העיצוב הויזואלי. הצילום בסרט מדהים ממש, עם זוויות ותנועות מצלמה מדויקות ומוקפדות, גימיקים מקוריים ומפתיעים וצבעוניות זוהרת ומחוספסת כאחד. הבימוי הגראנדיוזי והרעשני מזכיר מאוד את באז לורמן (מולאן רוז', אוסטרליה).
מולנו איזון נפלא בין סוראליסטי לראליסטי בנסיון להעביר את סגנון הציור הקרטוני של הקומיקס. הם קלעו בהחלטה של מה מצטלם מעולה - הסוליות של לאקי לוק שהן כפולות מהנורמלי לדוגמא, לבין מה מצטלם רע - החיות הן אמיתיות ולא CGI סוף סוף.
הוריו של לאקי לוק נרצחו מול עיניו כשהוא היה קטן, בסצינת פתיחה מאיימת, טעונה ומרשימה. הפעם הבאה שאנו פוגשים אותו הוא בבגרותו, אקדוחן תופס פושעים שנשבע לא להרוג לעולם. כתוביות הפתיחה, כמו כל הסרט, בעלות קומפוזיציות מוקפדות בעיצובן.
הוא נקרא על ידי נשיא אה"ב להשליט סדר בעיירה המסוכנת ועמוסת הפשע דייזי טאון, מקום הולדתו של לוק וזירת ההתרחשות המרכזית של הסרט, שם הוא פוגש זמרת ברים מפתה בשם בל ושלל עיבודים לדמויות היסטוריות כמו קאלאמיטי ג'יין, בילי דה קיד ו-ג'סי ג'יימס.
 |
| כתובית השחקנית הראשית והשוט שברקע שלה |
ללאקי לוק הבוגר, קאובוי בודד ומאצ'ואיסטי, עשו ייצוג של גיבור על כל יכול - לזרוק ערימה של קלפים באוויר ולקלוע בכולם לפני שייפלו ארצה או ללגום משקה חריף בצד אחד של הבר ולתפוס אדם מלהכות אישה בצד השני במהירות של קאט. זה היה ייצוג מיוחד, כייפי ומודע לעצמו. השחקן שליהקו לו סקסי (ז'אן דז'ארדין מהארטיסט, אבל כאן הוא נראה טוב) ואפילו הצילום מאדיר ומחפיץ אותו עם זוויות צילום תאוותניות.
חוץ מלוק השרמנטי הדמויות האחרות נעות בין שטחיות למעצבנות. ג'יין הייתה קצת מעניינת אבל לא אהבתי את הליהוק שלה, לג'סי היה עיצוב מדהים אבל כמעט ולא דרמה או אופי ובילי היה פשוט מעצבן.
לקראת סוף הסרט יש ריב בינה ללוק והם לא מתפייסים עד לסוף הקרב הסופי, כשברור שהם היו צריכים להתפייס לפני והיא תבוא להלחם לצידו. בכל אופן הזוגיות שלהם בעלת נוכחות יחסית חלשה וקיצור הסרט היה גורם לחיזוק הסיפור שלהם (אם כי לא היה מפריע לי פשוט עוד סצינות מהם).
בסרט יש הרבה הומור אינטיליגנטי ומפתיע שמתבסס על פרטים קטנים וניואנסים. כשלאקי לוק מגיע אל דייזי טאון מקבל את פניו רק הקברן שמבקש לדעת את מידת נעליו, למקרה שגורלו יעלה ככל באי העיירה. במשפט הקטן הזה הם גם הצליחו להצחיק בעזרת האבסורד של הסיטואציה וגם להזכיר את האיום שבכניסה לעיר הזו.
בשורה התחתונה זה סרט כמעט טוב שיכל להיות טוב מאוד. הציון הנמוך שלו בימדב הוא בגדר בושה ואין לי מושג מדוע לא קיבל הפצה רחבה. אם זה היה יוצא אחרי הארטיסט זה בטוח היה היום הרבה יותר מוכר, וזה גם טוב יותר ממנו.
מומלץ בשל ייחודו.
ציון: 54 מתוך 100
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה