המשכתי עוד פרקים מן האנימה Kamichama Karin בצפייתי עם גל. תסריט הסדרה עומד איתן, הפרקים בנויים היטב, עם תשומת לב רבה לקצב ודיאלוגים - הן ברמת כל פרק בפני עצמו והן ברמת ההתפתחות הכללית שלהם בסדרה.
הסדרה מרגישה המשכית ולא אפיזודית דרך אמצעים כמו הדיאלוגים (בקלות יידברו על התרחשויות פרקים קודמים כאילו קרו בפרק נוכחי, ללא פלאשבקים או דיבורים אקספוזיציונאליים) או מקומות פתיחה וסיום של הפרקים, שלעיתים כוללים קליף האנגרים מפתיעים.
מורגש לבנתיים שהסדרה מפרקת את ז'אנר המג'יקאל גירל, אני דיי בהלם שהחתול נכנס כסיידקיק מאסקוט ודמות ראשית בפרק 5 (!) כאשר לרוב להכניס אותו בפרק 2 בסדרות כאלה זה נחשב לא רגיל.
הסדרה מזכירה לי בצורה יוצאת דופן את Princess Tutu, החל מהנושאים הכלליים שהסדרות חולקות - רומנטיקה, חברות, סודות אפלים ודביקה לתודעה של הדמות הראשית בכל הנוגע לגילוי העלילה. ממשיך בסטינגז הכללי של העלילה - גיל הגיבורים ורוב ההתרחשויות הן סביב בית ספר אך מתעסקים בדברים שהם הרבה יותר גדולים ממנו. וכלה בסגנון התסריטאי, שמאוד מנסה לדחוס את הדרמה, לא עושה לעצמו חיים קלים באשר להחלטות ותחושות הדמויות ונותן דגש מכובד למימד הזמן בעלילה.
בנוסף לסיטואציה שציינתי בפוסט הקודם מפרק 2, בה אנו נותרים עם הדמויות בהליכתם מבית הספר אל ביתם, אשר מראה חשיבות מאוד גדולה לזמן ולחשיבותו (ההליכה בין הבית ספר אל הבית יצרה פיתוח דמויות, היוצרים החכימו לשים לב לכך ולהציג אותו בפנינו), פרק 4 פותח בסצינה לילית, ומותח אותה לאורך של סצינת שיא בפרק כאשר שלושת הדמויות הראשיות מתקבצות באותה קומה ומתדיינות על המאורע שאחת מהן חוותה. הסצינה העוקבת מציגה את הדרך מן הבית אל הבית ספר בבוקר ומכילה בתוך עצמה תוצאות ישירות של הסצינה הקודמת, שבתחילתה בכלל נראיתה כסצינת הקדמה לפרק, כזו שתעלה את קונפליקט המרכזי שלו ותגלוש ממנו הלאה אל הסיפור עצמו בסצינה העוקבת.
רק הפעם התחלתי לקלוט את מילות שיר הפתיחה.. הן ממש מבשרות רעות! כל ההפקה של הסדרה הזו נראית לי פשוט מרתקת ואני מת לדעת מה קרה בה, זה ממש נראה שעמדו מאחוריה אג'נדות ואידיאולוגיות מאוד ספציפיות. מרגיש שהיוצרים מנסים לקחת את עולם הסדרה ולהתייחס אליו בראליסטיות מוקצנת, או לפחות מוקצנת יחסית לגישה הכללית המוצגת באנימה ושאר העולם.
אני עדיין בהלם שיוצרת המנגה היא זו של פיטה טן.... סנו פרי שוגר.... ודי ג'י צ'אראט??? איך שלושת הסדרות מעטות-העלילה האלה כמעט חסרות-הדמויות האלה קשורות לקאמיצ'אמא קארין?? חוץ מהארט כמובן.. שהוא פשוט יפיפה, מאוד לטעמי, מקסים. חבל על האנימציה ולרוב גם הציורים המזעזעים ועצלניים למראה.
למרות כל המחמאות, ובאמת שהסדרה הזו עוברת כל גבול ציפיה שהייתה לי, אני עדיין מרגיש שהסקרנות\מתח\התלהבות שלי מהפרקים הנ"ל אינה בשיאה וההסבר שלי הוא שאיני מרגיש שיש ממש הבטחה לכוח אפל שעלול להתפרץ ולהחריב את הכל בכל רגע, דבר שהיה בכל האנימות שהכי ריתקו אותי, אני חושב, ובהחלט מוצרך בפרקים הפותחים של קאמיצ'אמא קארין, בהם הרעים הנוכחיים (שגם ידוע שיהפכו לטובים בהקדם) אינם מרגישים מאיימים במיוחד בלשון המעטה. השתלת סצינה אחת בכל פרק של רמיזה לסכנה המתקרבת שהסדרה מבשלת לצופיה (אני מקווה!) היית משפרת לי פלאים ועשויה להעלות ציון אחד מעלה לכל אחד מהפרקים. למעשה האנימציה, אולי, גם משחקת משחק קטן בנושא הזה.
ציוניי:
פרק 3: 6
פרק 4: 7
פרק 5: 6+
פרק 6: 7
דעתה של גל על פרקים 3-6:
http://allemandanotes.blogspot.co.il/2013/05/kamichama-karin-3-6.html
הסדרה מרגישה המשכית ולא אפיזודית דרך אמצעים כמו הדיאלוגים (בקלות יידברו על התרחשויות פרקים קודמים כאילו קרו בפרק נוכחי, ללא פלאשבקים או דיבורים אקספוזיציונאליים) או מקומות פתיחה וסיום של הפרקים, שלעיתים כוללים קליף האנגרים מפתיעים.
מורגש לבנתיים שהסדרה מפרקת את ז'אנר המג'יקאל גירל, אני דיי בהלם שהחתול נכנס כסיידקיק מאסקוט ודמות ראשית בפרק 5 (!) כאשר לרוב להכניס אותו בפרק 2 בסדרות כאלה זה נחשב לא רגיל.
הסדרה מזכירה לי בצורה יוצאת דופן את Princess Tutu, החל מהנושאים הכלליים שהסדרות חולקות - רומנטיקה, חברות, סודות אפלים ודביקה לתודעה של הדמות הראשית בכל הנוגע לגילוי העלילה. ממשיך בסטינגז הכללי של העלילה - גיל הגיבורים ורוב ההתרחשויות הן סביב בית ספר אך מתעסקים בדברים שהם הרבה יותר גדולים ממנו. וכלה בסגנון התסריטאי, שמאוד מנסה לדחוס את הדרמה, לא עושה לעצמו חיים קלים באשר להחלטות ותחושות הדמויות ונותן דגש מכובד למימד הזמן בעלילה.
בנוסף לסיטואציה שציינתי בפוסט הקודם מפרק 2, בה אנו נותרים עם הדמויות בהליכתם מבית הספר אל ביתם, אשר מראה חשיבות מאוד גדולה לזמן ולחשיבותו (ההליכה בין הבית ספר אל הבית יצרה פיתוח דמויות, היוצרים החכימו לשים לב לכך ולהציג אותו בפנינו), פרק 4 פותח בסצינה לילית, ומותח אותה לאורך של סצינת שיא בפרק כאשר שלושת הדמויות הראשיות מתקבצות באותה קומה ומתדיינות על המאורע שאחת מהן חוותה. הסצינה העוקבת מציגה את הדרך מן הבית אל הבית ספר בבוקר ומכילה בתוך עצמה תוצאות ישירות של הסצינה הקודמת, שבתחילתה בכלל נראיתה כסצינת הקדמה לפרק, כזו שתעלה את קונפליקט המרכזי שלו ותגלוש ממנו הלאה אל הסיפור עצמו בסצינה העוקבת.
רק הפעם התחלתי לקלוט את מילות שיר הפתיחה.. הן ממש מבשרות רעות! כל ההפקה של הסדרה הזו נראית לי פשוט מרתקת ואני מת לדעת מה קרה בה, זה ממש נראה שעמדו מאחוריה אג'נדות ואידיאולוגיות מאוד ספציפיות. מרגיש שהיוצרים מנסים לקחת את עולם הסדרה ולהתייחס אליו בראליסטיות מוקצנת, או לפחות מוקצנת יחסית לגישה הכללית המוצגת באנימה ושאר העולם.
אני עדיין בהלם שיוצרת המנגה היא זו של פיטה טן.... סנו פרי שוגר.... ודי ג'י צ'אראט??? איך שלושת הסדרות מעטות-העלילה האלה כמעט חסרות-הדמויות האלה קשורות לקאמיצ'אמא קארין?? חוץ מהארט כמובן.. שהוא פשוט יפיפה, מאוד לטעמי, מקסים. חבל על האנימציה ולרוב גם הציורים המזעזעים ועצלניים למראה.
למרות כל המחמאות, ובאמת שהסדרה הזו עוברת כל גבול ציפיה שהייתה לי, אני עדיין מרגיש שהסקרנות\מתח\התלהבות שלי מהפרקים הנ"ל אינה בשיאה וההסבר שלי הוא שאיני מרגיש שיש ממש הבטחה לכוח אפל שעלול להתפרץ ולהחריב את הכל בכל רגע, דבר שהיה בכל האנימות שהכי ריתקו אותי, אני חושב, ובהחלט מוצרך בפרקים הפותחים של קאמיצ'אמא קארין, בהם הרעים הנוכחיים (שגם ידוע שיהפכו לטובים בהקדם) אינם מרגישים מאיימים במיוחד בלשון המעטה. השתלת סצינה אחת בכל פרק של רמיזה לסכנה המתקרבת שהסדרה מבשלת לצופיה (אני מקווה!) היית משפרת לי פלאים ועשויה להעלות ציון אחד מעלה לכל אחד מהפרקים. למעשה האנימציה, אולי, גם משחקת משחק קטן בנושא הזה.
ציוניי:
פרק 3: 6
פרק 4: 7
פרק 5: 6+
פרק 6: 7
דעתה של גל על פרקים 3-6:
http://allemandanotes.blogspot.co.il/2013/05/kamichama-karin-3-6.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה