וואו, איך שהפרק הזה העיף אותי.
הסדרה הייפר פוליס נכנסת לז'אנר טלוויזיוני שאינו נפוץ באנימה והוא הדרמה המשטרתית. נראה שהסדרה כל פרק תביא תעלומה חדשה ותסבוב אחר עבודת הגיבורים כחוקרים וציידי ראשים. אותי הז'אנר הזה מעולם לא עניין במערב, ייתכן שבגלל חוסר ההתפתחות העלילתי ודמותי שהרגשתי ממנו, או העובדה שאלו לרוב סדרות עם מספר פרקים לא פרופורציונאלי. מספר הפרקים של הייפר פוליס הוא אינו חסר פרופורציות ואם הדמויות והעלילה יתפתחו בהמשך הסדרה זה יפתיע אותי לטובה, אבל דבר אחד יש להייפר פוליס בענק על כל הסדרות המערביות בז'אנר וזה הייצוגים שלו.
הגיבורה, נטסוקי, ילדה חתולית צעירה ושמחה, הייתה ממש מתוקה בעיני ואף מצאתי בה הזדהות. היא הוצגה כנחמדה, מתחשבת, ותרנית, מצחיקה וחייכנית ועם זאת אמיצה ואמביציונית שעם קצת מזל וקצת שכל יכולה לעמוד בפני עצמה בשדה הקרב. הפרק מלווה בווייס אובר שלה וזה מחזק את הקירבה וחיבה כלפיה. נראה שיש משיכה הדדית בינה לעמיתה המבוגר לעבודה וזה פשוט העיף אותי.
העמית, באטאנן, סוף סוף גבר, גברי, חייתי (תרתי משמע), בוגר, שרירי, בנוי היטב, מזוקן, גבוה, ופשוט סקסי, שהוא גם חרמן אבל לא מגושם, נחמד אבל לא ביישן והוא אינו מוצג באור שלילי או נדחק לצד העלילה. זה פשוט מדהים בעיני שיש גיבור כזה, ייצוג מרתק, שרק גורם לי לרצות לחקור אותו לעומק.
באטאנן מקבל הרבה סקסואליזציה, שזה מדהים בפני עצמו, אבל זה פשוט הדליק אותי לראות את הזוגיות בינו לנטסוקי. יחסי הכוחות, הכימיה והמשיכה ההדדית ביניהם, שבאים לידי ביטוי גם בעיצוב הויזואלי שלהם, היו בדיוק מה שאני מחפש כרגע באנימה. אישה קטנה, אמיצה וטובת לב שמוגנת על ידי גבר גדול, כל יכול ומחוספס.
נראה לי שקהל של שונן פוחד מייצוגי גברים כמו באטאנן, בשוג'ו אין לי מושג איפה מסתירים אותם, והתוצאה היא שבקושי רואים דמויות כאלה, ביחוד לא עם אוריאנטציה רומנטית. זו תופעה שאינה רק נוגעת באנימה אלא בקולנוע כולו, זה סוג ייצוג שהיה נפוץ יותר בשנות ה-80' ודעך עם הזמן ואכן אחד הדברים שעלו לי במהלך הצפייה הוא סרט הרפתקאות ה-80s האהוב עלי - Deathstalker II.
לא הוצגו דמויות רבות אחרות בפרק, דבר שמבחינתי הולך לטובת הסדרה שנראה שקודם מעצבת את הגיבורים שלה. יש בחורה ממושקפת שמארחת את הגיבורים בבית קפה ואפילו היא הייתה מתוקה בעיני וזה מדהים מהיותי אחד ששונא לרוב ייצוגיי דמויות ממושקפות, בייחוד בשונן.
הניצחון השני שיש לסדרה הזו על סדרות המשטרה המערביות היא הסטינגס והעולם שלה, עוד גורם שלא יצא לי לשקול לגבי הז'אנר הזה וללא ספק חלף ממוחם של התסריטאים המערביים. סוף סוף לא צריכים להתעסק בערים קיימות ועלילות שנלקחו מהחדשות כשעולם הסדרה הוא סייברפאנק, וזה מתחבר נפלא עם כל התחושה השנות השמונימית.
עולם הסדרה מכיל בני אדם וחיות אדם החיים בשכנות קרובה ולמעשה מכאן נובעת העבודה של הגיבורים. מאוד נחמד לראות סדרה ש-furry ואנשי חיה הם מוטיבים מרכזיים בה, עוד קונספט שכוח ויפיפה בעיני. חלק מאנשי החיה האלה עוברים סקסואליזציה, לחיזוק תחושת ה-80s הסליזית, ומתתי על זה. אפילו המפלצות בעלות גופים יחסית אנושיים, דבר שגורם להן להרגיש ערומות ומעורטלות.
מעניין אותי מה תביא המשך הסדרה ואם אצליח לסיים אותה.
לפרק זה אני נותן ציון 8 מתוך 10, אם לא יותר. (:
הסדרה הייפר פוליס נכנסת לז'אנר טלוויזיוני שאינו נפוץ באנימה והוא הדרמה המשטרתית. נראה שהסדרה כל פרק תביא תעלומה חדשה ותסבוב אחר עבודת הגיבורים כחוקרים וציידי ראשים. אותי הז'אנר הזה מעולם לא עניין במערב, ייתכן שבגלל חוסר ההתפתחות העלילתי ודמותי שהרגשתי ממנו, או העובדה שאלו לרוב סדרות עם מספר פרקים לא פרופורציונאלי. מספר הפרקים של הייפר פוליס הוא אינו חסר פרופורציות ואם הדמויות והעלילה יתפתחו בהמשך הסדרה זה יפתיע אותי לטובה, אבל דבר אחד יש להייפר פוליס בענק על כל הסדרות המערביות בז'אנר וזה הייצוגים שלו.
הגיבורה, נטסוקי, ילדה חתולית צעירה ושמחה, הייתה ממש מתוקה בעיני ואף מצאתי בה הזדהות. היא הוצגה כנחמדה, מתחשבת, ותרנית, מצחיקה וחייכנית ועם זאת אמיצה ואמביציונית שעם קצת מזל וקצת שכל יכולה לעמוד בפני עצמה בשדה הקרב. הפרק מלווה בווייס אובר שלה וזה מחזק את הקירבה וחיבה כלפיה. נראה שיש משיכה הדדית בינה לעמיתה המבוגר לעבודה וזה פשוט העיף אותי.
העמית, באטאנן, סוף סוף גבר, גברי, חייתי (תרתי משמע), בוגר, שרירי, בנוי היטב, מזוקן, גבוה, ופשוט סקסי, שהוא גם חרמן אבל לא מגושם, נחמד אבל לא ביישן והוא אינו מוצג באור שלילי או נדחק לצד העלילה. זה פשוט מדהים בעיני שיש גיבור כזה, ייצוג מרתק, שרק גורם לי לרצות לחקור אותו לעומק.
באטאנן מקבל הרבה סקסואליזציה, שזה מדהים בפני עצמו, אבל זה פשוט הדליק אותי לראות את הזוגיות בינו לנטסוקי. יחסי הכוחות, הכימיה והמשיכה ההדדית ביניהם, שבאים לידי ביטוי גם בעיצוב הויזואלי שלהם, היו בדיוק מה שאני מחפש כרגע באנימה. אישה קטנה, אמיצה וטובת לב שמוגנת על ידי גבר גדול, כל יכול ומחוספס.
נראה לי שקהל של שונן פוחד מייצוגי גברים כמו באטאנן, בשוג'ו אין לי מושג איפה מסתירים אותם, והתוצאה היא שבקושי רואים דמויות כאלה, ביחוד לא עם אוריאנטציה רומנטית. זו תופעה שאינה רק נוגעת באנימה אלא בקולנוע כולו, זה סוג ייצוג שהיה נפוץ יותר בשנות ה-80' ודעך עם הזמן ואכן אחד הדברים שעלו לי במהלך הצפייה הוא סרט הרפתקאות ה-80s האהוב עלי - Deathstalker II.
הייצוג השלישי והמרתק שהפרק מציע הוא של בחורה חדשה שמצטרפת לצוות - היא גבוהה, יפה, גברית ושרירית. ייצוג מדליק שנכחד מהעולם גם הוא, ייצוג מתחילת הפמיניזם בקולנוע, כשהיה חשוב לשים דמות שתראה שנשים הן בעלות יכולות כמו גברים, גם אם שאר הייצוגים ביצירה גורמים לחשוב אחרת. אני מעדיף את המאזן שהסדרה מציעה יותר מהמצב הנפוץ כיום בו מפשיטים כל מאפיין "גברי" ו"נשי" מהגיבורים בשביל לא להעלות כלל את דיון הפמיניזם שובניזם.
הניצחון השני שיש לסדרה הזו על סדרות המשטרה המערביות היא הסטינגס והעולם שלה, עוד גורם שלא יצא לי לשקול לגבי הז'אנר הזה וללא ספק חלף ממוחם של התסריטאים המערביים. סוף סוף לא צריכים להתעסק בערים קיימות ועלילות שנלקחו מהחדשות כשעולם הסדרה הוא סייברפאנק, וזה מתחבר נפלא עם כל התחושה השנות השמונימית.
עולם הסדרה מכיל בני אדם וחיות אדם החיים בשכנות קרובה ולמעשה מכאן נובעת העבודה של הגיבורים. מאוד נחמד לראות סדרה ש-furry ואנשי חיה הם מוטיבים מרכזיים בה, עוד קונספט שכוח ויפיפה בעיני. חלק מאנשי החיה האלה עוברים סקסואליזציה, לחיזוק תחושת ה-80s הסליזית, ומתתי על זה. אפילו המפלצות בעלות גופים יחסית אנושיים, דבר שגורם להן להרגיש ערומות ומעורטלות.
מעניין אותי מה תביא המשך הסדרה ואם אצליח לסיים אותה.
לפרק זה אני נותן ציון 8 מתוך 10, אם לא יותר. (:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה